ניצול שואה ופעיל "הבריחה".
חיים נולד בחודש מאי 1915, בעיר פוקשן שברומניה. הוריו התגרשו ואת ילדותו בילה עם אמו שגידלה לבדה אותו ואת אחיו היחיד גוטמן.
עוד בילדותו נמשך חיים למוזיקה, הוא הושפע מהצוענים שחיו בעיר וניגנו כמסורת הצוענים, את המוזיקה הרומנית העממית. הוא למד לנגן על אקורדיון מהצוענים. היתה לו "אוזן מוזיקלית" ולמרות שכמו הצוענים לא ידע לקרוא תווים, כשאחז באקורדיון – בקעו ממנו צלילים מופלאים שלא הותירו את השומע אדיש לשמע נגינתו.
בתקופת מלחמת העולם השניה, כמו רוב יהודי רומניה, נשלח למחנות העבודה בטרנסניסטריה, שם עבד בפרך, כמעט ללא אוכל וללא תנאים סניטריים, מה שגרם לו לבעיות עיכול קשות.
לאחר המלחמה במסגרת מסעותיו עם חבורת צוענים, עימם ניגן באירועים לפרנסתו, הכיר חיים הכיר את אסתר לבית גרוי'ן. חיים ואסתר נישאו והחליטו לעלות לפלשתינה.
בשנת 1947 ברחו אסתר וחיים מרומניה לכיוון אוסטריה במסגרת העלייה הבלתי ליגאלית לכיוון ארץ ישראל. כשהגיעו לאיטליה פנו אליהם מהמוסד, שנקרא אז "המוסד לעליה ב'", וגייסו אותם לפעילות בגבול אוסטריה איטליה. הפעילות היתה חשאית וסמויה. בשעות היום הם הסתובבו בהרי האלפים במסווה של מטיילים, ובלילות חברו לקבוצה של "שארית הפליטה" שהובלה לגבול אוסטריה-איטליה, משם המשיכו עם העולים רגלית, חצו את ההרים והגיעו למחנות שהוקמו בצפון איטליה. מאיטליה התחיל החלק הקשה של מעבר במשאיות דרך הכוחות של בנות הברית והמשטרה האיטלקית, לכיוון נמלי היציאה של ספינות ההעפלה. לצורך הברחת שארית הפליטה, נקטו אסתר ושותפיה לפעילות באמצעי תחבולה והטעיה בכך שהצטיידו בתעודות מזויפות, מדים תואמים ואף צבעו את כלי הרכב בצבע רכבי כוחות בנות הברית והמשטרה האיטלקית, וזאת על מנת לחצות בשלום את מחסומי הדרכים. בנוסף השתמשו גם בתשלומי שוחד ותרגילי הונאה שונים.
לקראת חודש מאי 48, עם ההכנות להכרזת מדינת ישראל, ביקשו אסתר וחיים לעלות לארץ ישראל. כ-15 שנה לאחר מכן, עוטר בעיטור לוחמי ישראל, בשל פעילותו ותרומתו.
במלחמת השחרור נפצע, שוקם והחל לעבוד במחלבת תנובה, שם עבד עד שנת 1968.
בשנת 1970, בגיל 55, נפטר חיים לאחר שלקה באירוע מוחי שפגע בו באופן קשה.
לחיים ולאסתר נולדו 2 בנים. במשך שנים ארוכות סייע חיים לאסתר, לאתר את בתה האבודה לואיזי. לאחר שנמצאה זכה ליהנות מנכד אחד, בנה של לואיזי בת אסתר.